התקשר

מטופלים מספרים

ע (רמת גן)

ע (רמת גן)

יום ועוד יום ושבוע ועוד שבוע ועוד חודש וכך שנים,

האור נמצא אך כל כך קטן ורחוק, וזה מתיש, אוף!

התובנות הן שאתמרכז, אצליח אך אני רוצה עזרה.

ואני מחפשת ומשתפת

רוצה אישה, רוצה הבנה, רוצה הקשבה ותמיכה.

טליה לביא יקרה, מלאך משמים מחזיקה מטה קסם המפזר אור במנהרה.

מנהרה חשוכה ונקודת אור רחוקה.

היא לא באמצע

אני לא באמצע

אני מנסה להתמרכז, להיות בקו ישר איתה ולא הולך.

יום ועוד יום ושבוע ועוד שבוע ועוד חודש וכך שנים,

האור נמצא אך כל כך קטן ורחוק

וזה מתיש, אוף!

התובנות הן שאתמרכז, אצליח אך אני רוצה עזרה.

ואני מחפשת ומשתפת

רוצה אישה, רוצה הבנה, רוצה הקשבה ותמיכה.

טליה לביא יקרה, מלאך משמים מחזיקה מטה קסם המפזר אור במנהרה.

 

ואני נפתחת, ונפתחת, קצת מסונוורת כי אור

נפתחת, מקשיבה, גם הידיים פתוחות וגם הלב נפתח, רחב

קרן האור נוגעת, שוטפת, חומלת, מחבקת

והעול הופך להיות קל יותר

הקילוגרמים עולים...

אני בהיי כמו סמים

היקום בודק עד כמה אני רצינית, עד כמה אני רוצה, 

עד כמה אני חזקה ומאותגרת

אני לומדת להנות מטעמים, משחרור מאיסורים, לא לפחד מביקורת ולא פשוט בכלל...

היי, אני אומרת לעצמי השדונים רק מנסים לבדוק

הכל בסדר

זה תהליך ואני נהנת ממנו ונזכרת הברון מינכהאוזן

כן, יש ציצית בקצה הראש ויש לי יד למשוך את הציצית מהביצה

לא מוותרת

יש לי זמן

יש לי את (בן הזוג שלי)

יש לי את טליה

וכולם איתי, מחבקים, תומכים, מרגיעים.

 

הכל בסדר.

למדתי לשוחח עם עצמי, עם האוכל, עם הראי

למדתי לשחרר

להסיר כותרות

לסלוח

להקשיב

וואו... זה המון

אני צומחת

עלי הכותרת נפתחים ומתייפים

ואני מתקרבת לאור השמש, לחום המלטף

נהנת כמעט מכל רגע

כמה שהשמש יפה, נעימה ומבריאה

וגם קצת בלגן

חחח הסתנוורתי ממנה קצת

זה הזמן לקחת את שני קצוות החוט ולקרב אותם ולקרב ולחבר אותם למעגל שהוא אני!

לא פשוט 

הכל טעים, חדש, חופשי

וואו

איפה ההבדל?

הרי כשאוכלים כל פעם קצת, נהנים בלי סוף ולא מתמלאים

בסוף היום אני עוצרת ושואלת את עצמי

מה אכלתי? 

הייתי רעבה?

התמלאתי?

שבעתי?

לא זוכרת כלום, שכחתי להרגיש, ההיי בילבל

מה קורה פה? איפה המידה?

אז כן, יש מקום לקחת אחריות

להתמקד, להתמרכז

לדעת מה אני רוצה,

אני רוצה להיות רזה!

יש מקום ללמידה, להכוונה,

ויש זמן לאוכל ויש זמן גם לעיסוקים אחרים

כן, בעיסוקים אחרים לא אוכלים

וכשאוכלים, נהנים מהישיבה, מהביחד, מהשקט, מהטעמים, מהמראה, מהריחות.

לא מסמסים

לא מדברים בטלפון

לא קוראים

לא צופים בטלויזיה  

לא מערבבים

יש כבוד לכל עיסוק

והבטן מתרוקנת והופכת שטוחה, הפנים מרזים והגוף קליל

מתרפקים על תהליך

נהנים מהרגע

מרזים

מתקרבים 

הכל מתומצת כמו תרכיז משובח טליה יקרה.

מוסיפים מים במידה הנכונה

ונקודת האור כבר לא נקודה! היא כדור ענק של אור

אני במעבר

בדיוק במעבר

יכולה להסתכל אחורה אל המערה ולחייך

זה היה חלק ממני, היה!

עכשיו אני מתקדמת קדימה

אני באור

אני בחוץ

אני אני

 

 אוהבת אותך, ע.