טליה לביא, דיאטנית קלינית  אימון אישי להרזיה                  שינוי הרגלי אכילה בשיטת "לרזות מהמחשבה"

אחרי 20 שנה של ייעוץ כדיאטנית קלינית, בהן חוויתי אכזבה מהשיטות המקובלות, חיפשתי את הדרך להרזיה שתייצר שינוי אמיתי בהרגלי האכילה של אנשים.
וכמו תמיד בחיים - כשהתלמיד מוכן המורה מגיע.
כך היה, וכמה מורים, שותפים*, שיטות וכלים "התווספו" לחיי בכמה ערוצים, בהשראתם פיתחתי את "לרזות מהמחשבה" - תכנית להרזיה ולשינוי אמיתי ועמוק בהרגלי האכילה וביחסים עם אוכל.

אני אוהבת את "לרזות מהמחשבה" מפני שהיא אפקטיבית, מניבה תוצאות ושינויים משמעותיים אשר משליכים, לא רק על הרגלי האכילה, אלא גם על תחומי חיים אחרים.
והכי חשוב - ללא מאמץ, בדרך נעימה, נינוחה, ידידותית ומהנה!!


*תודה עמוקה ואוהבת לורד יצקן שותפתי לבניית תכנית הסדנאות לרזות מהמחשבה


ציורים: בן רוטמן

עיצוב: יואב לביא

צילומים: טליה לביא

 

 

על הגישה, הדרך והלך הרוח

לאכול בלי לסבול
כולנו צריכים ורוצים לאכול. מעבר לצורך הקיומי, האוכל הוא גם מפנק, מספק, וממלא לא מעט צרכים, חסכים וחסרים. אבל לאכול יותר ממה שהגוף צריך זה משמין ולא בריא... ויש גם מי שחושב שזה פחות יפה, או פחות נעים. כולנו יודעים היטב מה רצוי לאכול, כמה כדאי לאכול, איך ומתי. הקושי הגדול שלנו הוא בהפיכת הידע הזה להרגלי אכילה בריאים ונכונים לאורך זמן. אנחנו מסוגלים להתגייס לפרויקט דיאטה ולהוריד במשקל... אבל לצערנו, הדינמיקה של השמנה, הרזיה, חזרה למשקל הקודם (במקרה הטוב) וחוזר חלילה מוכרת לרבים מאיתנו.  
אמונות כבדות משקל
  מאות אלפי מחשבות עוברות בראשנו מדי יום, אילו מהן "בוחרות" להישאר? מחשבה הופכת לקבעון, או לחילופין לכוח מניע, כאשר אנחנו מאמינים בה! וכאשר אנחנו מאמינים לאורך שנים רבות במחשבה שלנו, היא הופכת להיות חלק כל-כך חזק מאתנו, היא הופכת בעינינו לעובדה, לחלק מהמציאות. כדי לעשות שינוי אמיתי בהרגלים ובהתנהגות האכילה, עלינו להיפרד מכמה "אקסיומות" כאלה שלנו, או להחליף אותן במחשבות אחרות, אשר יכולות לקדם אותנו, להוציא אותנו מהמקום המוחלט הזה, כי כל זמן שאנחנו ממשיכים לאחוז באותן מחשבות, כל נסיון לשינוי ההתנהגות שלנו מועד לכשלון. אכן, השינוי מתחיל בראש.      
הקשבה לרעב ולשובע
בעלי חיים, בעיקר בטבע, אוכלים כשהם רעבים, ומפסיקים כשהם שבעים.  אילו בעלי חיים אנחנו? בני האדם? רובנו, ובעיקר אלו בינינו אשר חוו דיאטות אי אלו פעמים במהלך חייהם, מקשיבים מעט מאד לתחושות הרעב והשובע. אנחנו אוכלים כתוצאה משלל סיבות וגורמים: התכנסות חברתית או משפחתית מובילה אותנו לאכול, כשאנחנו שמחים אנחנו אוכלים, כשאנחנו משועממים, עייפים, כועסים, עצובים, מתוסכלים....ומה עם רעבים? גם, לפעמים....